מאת: אורנה צח-גלרט, רו"ח
חברת נשיאות,
יו"ר ועדת הקשר עם המוסד לביטוח לאומי
של לשכת רואי חשבון בישראל
 

א. חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק (חל"ת כפוי) וזכאות לדמי אבטלה

בפסק דין שהתקבל בחודש אפריל 2019 בבית הדין הארצי (עב"ל 62318-03-18) בערעור המוסד לביטוח לאומי נגד פלונית, יש ניתוח מעמיק בנושא חופשה ללא תשלום כבסיס לתביעה לתשלום דמי אבטלה:

"חופשה ללא תשלום, כשמה כן היא: זוהי תקופה בה לא מתנתקים יחסי העבודה, אך אין היא מצמיחה זכויות כספיות, לא של שכר עבודה, לא של ותק ואף לא של צבירת זכויות לפנסיה והדברים ידועים...

מתן זכות לדמי אבטלה היא הדרך לקיים רציונליים המונחים בבסיסו של ענף ביטוח זה, שכן כבר בשלב היציאה לחופשה ללא תשלום מאבד העובד את מטה לחמו ועל המוסד מוטלת החובה לפרוס את רשת הביטחון שעליה הוא אמון לטובת המבוטח. פרשנות זו מביאה לידי ביטוי את התכליות שענף ביטוח אבטלה נועד לקדם:
מושג זה של "מובטל" הורחב והוא חל גם על מי שהוצא - בניגוד לרצונו - לחופשה ללא תשלום. המשותף לשני מצבים אלה הוא שעובד נקלע למצב בו - שלא מרצונו - המעסיק חדל לספק לו עבודה ולשלם לו שכר."
 

ב. כפל אבטלה עם תשלום בפועל בעד ימי חופשה או בעד עבודה בזמן החל"ת

סעיף 320(ז) לחוק הביטוח הלאומי קובע שלא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה שהוא זכאי, בין היתר, לדמי חופשה שנתית המשתלמים לפי חוק חופשה שנתית או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

כלומר, תשלום לעובד בעד ימי חופשה בתקופה שהעובד זכאי לדמי אבטלה, שולל את הזכאות לדמי אבטלה.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הוראות מיוחדות לתקופת משבר הקורונה, לפיהן, מי שהוצא לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, יוכל להתחיל לקבל דמי אבטלה גם אם הוא לא ניצל את כל ימי החופש שלו. כלומר, מי שמקבל תשלום בעד ימי חופשה ומנצל את ימי החופשה שלו, אינו זכאי לדמי אבטלה.

בתקנות החירום בעניין דמי האבטלה נקבע, למען הסר ספק, כי לא ישולמו דמי אבטלה למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל חופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק, אלא אם מתקיימים שני התנאים כדלקמן:

העובד הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה רצופה של 30 ימים לפחות (תקופת החל"ת).

העובד אינו זכאי לשכר בתקופת החל"ת.

כלומר, בתקופת החל"ת הכפוי העובד אינו זמין למעסיק לביצוע עבודה (לתשומת לב, ביצוע עבודה בפועל מחייב תשלום שכר מינימום לפחות). אם המעסיק יזמן את העובד לעבודה אפילו לימים ספורים, הזכאות לדמי אבטלה תישלל לכל החודש.

לחוק הביטוח הלאומי לחצו כאן
לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), 2020 לחצו כאן

ג. דיווח למוסד לביטוח לאומי על הטבות שכר בחל"ת כפוי בשל משבר הקורונה, כולל גילום

חוזר 1458 שפרסם הביטוח הלאומי עוד בחודש פברואר 2015, מבהיר, בין היתר, את השיטה לדווח על הטבות ששולמו בתקופת חל"ת. כל הפרטים הטכניים מצויים בחוזר.
על פי החוזר, הטבות שכר המשולמות לעובד מידי חודש גם בתקופת שהותו בחל"ת (כמו: שווי טלפון, שווי רכב, שווי עיתון וכדומה), הן בגדר הכנסות עבודה ולפיכך חייבות בניכוי ובתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
הטבה המשולמת לעובד בתקופת חל"ת (החל מהחודש הראשון של החופשה), משולמת לו למעשה מכוח תקופת עבודתו אצל מעסיקו, ועל כן ההטבה תיוחס לחודש העבודה שקדם למועד יציאתו של העובד לחל"ת ותדווח בטופס 102 כתשלום נוסף.
על המעסיק לייחס את כלל ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת לחודש העבודה האחרון שקדם למועד יציאתו לחל"ת. סכום ההטבות הוא בגדר שכר נוסף ויחולו לגביו כללי הפריסה.

למען הסר ספק מודגש בחוזר כי סך ההטבות ששולמו לעובד בתקופת החל"ת בחודש שקדם לחודש שבו יצא העובד לחל"ת, ייחשב כבסיס לחישוב גמלאות מחליפות שכר, בהתאם להוראות החוק. כלומר, העובד יגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להפרשי דמי אבטלה, עם אישור המעסיק על ההטבות האלה.
על פי תקנות החירום, זכאות לשכר שוללת דמי אבטלה. שימו לב, שהטבות שכר אינן מוגדרות כשכר שוטף (הכול בהתאם לחוזר 1458), ולכן אינן שוללות את הזכאות לדמי אבטלה.
נשיאות המגזר העסקי בישראל (בתיאום עם מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי) פרסמה מסמך לציבור המעסיקים שבו הובהרו נקודות חשובות כדי לשמר את זכויות העובד ליום שאחרי החל"ת, וכדי לא לגרוע מסכומי האבטלה, או לשלול לחלוטין את הזכאות לדמי האבטלה. להלן תמצית מתוך הפרסום:

יש לדווח על ההטבות לפי חוזר 1458.

הדיווח לפי החוזר יעביר את ההטבות הניתנות לעובד למועד עובר ליציאתו של העובד לחל"ת.

ההטבות כוללות תשלומים שאינם מהווים תשלום שכר ישיר, כגון רכב צמוד, טלפון, מחשב, הפרשות חלק המעסיק לפנסיה, קופות גמל לפיצויים ועוד.

אין מניעה להפריש גם את חלקו של העובד ובהסכמתו מראש, לקזז ממנו את חלקו בחזרתו לעבודה, כמו גם התחשבנות עמו ביחס לחלקו במיסוי שווי השימוש ברכב הצמוד שנשאר ברשותו במהלך תקופת החל"ת.

לחוזר ביטוח לאומי 1458 לחצו כאן
לקריאת מכתב נשיאות המגזר העסקי בישראל לחצו כאן
 

תגובת הביטוח הלאומי מעבר לאמור לעיל, כדלקמן:

גילום רכיב שכר מצטרף תמיד לרכיב השכר המגולם, ולכן במידה והמעסיק משלם את הטבות השכר בזמן החל"ת בגילום, יש לשייך את ההטבה ואת הגילום בהתאם לחוזר 1458. כלומר, גילום שווי רכב, למשל, מצטרף לרכיב השווי ולכן מהווה הטבת שכר שיש לייחס לחודש העבודה האחרון לפני היום שבו הוצאו העובדים לחל"ת ולפרוס לפי תקנות הפריסה. 

לדוגמה, הטבת שכר בחודש אפריל 2020 יש לרשום בדיווח של חודש אפריל 2020 בקוד 3 בטופס 102, לייחס לחודש מרץ 2020 שבו הוצאו העובדים לחל"ת ולפרוס לפי התקנות (הטבה בסכום של רבע משכר המינימום ומעלה יש לפרוס לחודש מרץ 2020 ולאחד עשר החודשים שלפניו, שבהם עבד העובד אצל המעסיק).

יש לכלול את כל סוגי התשלום הנוסף שמשולמים לעובד בתקופת החל"ת בעבור תקופות קודמות בטופס 102 בקוד מספר 3, כפי שהוסבר לעיל. 

העובד יגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להפרשי דמי אבטלה (בעדיפות לאחר סיום תקופת החל"ת - במרוכז לכל החודשים, אך יש לשים לב למגבלת 12 החודשים להגשת תביעת הפרשים), ויצרף את אישור המעסיק על ההטבות האלה.

המאמר מתמקד בהיבטים הקשורים לביטוח הלאומי לנוכח המשבר הכלכלי הנובע מנגיף הקורונה ומבוסס על המידע הידוע לכותבת ביום כתיבתו. המידע במאמר נועד להסב את תשומת הלב לאמור בו ואינו מהווה ייעוץ או חוות דעת